שיחה:הדת הבהאית
הוספת נושאכתיב שם הערך: נראה לי שיש לתקן עפ"י העברית: האמונה הבהאית
[עריכת קוד מקור]וגם "בהאים" ולא "בהאאים", שנראה כשיבוש. אכן, עפ"י הערבית השם נגזר מ-בהאאוללה (בהאא' אללה), אבל בעברית מקובל לכתוב את שמם "בהאים". מה דעתכם? אלדד 18:42, 8 אוגוסט 2006 (IDT)
- אני מסכים, אני לא רואה סיבה לכתוב (בעברית) עם שני א' ברצף. צהוב עולה 18:43, 8 אוגוסט 2006 (IDT)
- האם נחכה עוד כשעה-שעתיים, לפני שנעביר? (לתת צ'אנס לעוד כמה מגיבים?) אלדד 18:44, 8 אוגוסט 2006 (IDT)
- גם על פי מבחן גוגל, בהאים - 3200 מופעים, בהאאים - 530 מופעים, חלקם מתוך ויקיפדיה. אלדד 19:43, 8 אוגוסט 2006 (IDT)
- שעתיים להגבה?
- ואחרי ההלם - השם "בהאים" הוא שגוי בדיוק מהסיבה שאלדד ציין (אך לא מנעה ממנו לקבל את ההחלטה). מדובר אמנם בשגיאה נפוצה, אך תיקונה קל ואינו בגדר "שינוי מהדרך המקובלת בציבור". כמה אנשים כבר משוחחים על הבהאאים בימי חול? בואו לפחות ניתן למעט שמתעניינים את האינפורמציה הנכונה. אמיתי 14:44, 11 באוגוסט 2006 (IDT)
- אמיתי, האמן לי שהמתנתי כדי לראות תגובות, ולא היו. אתה מוזמן לשכנע לכתוב "בהאאים", אבל קשה לי לראות אנשים משתכנעים, מן הסיבה שמדובר במילה שאמורה להיות בעברית, לא בשפה אחרת. במילים אחרות, "בהאים" כבר נתאזרחה בעברית ואינה נחשבת למילה לועזית. במילה עברית הצורה "בהאאים" נראית מוזרה ולא טבעית. אבל, כמו שאמרתי, אתה מוזמן לשכנע ויקיפדים לתמוך בכתיב המקורי של הערך, "בהאאים", ואז נשחזר אותו. אלדד 17:43, 11 באוגוסט 2006 (IDT)
- כמו שציינתי "בהאים" לא יכול להשתרש משום שאין לו אדמה להשתרש בה. לפיכך, אין שום סיבה אמיתית להעדיף כתיב שגוי על פני כתיב נכון. מה עוד, שהגימטריה של "בהאא" (9), אשר לה חשיבות במספר אספקטים של הדת, נשמרת בצורת "בהאא" ולא נשמרת בצורה "בהא". אגב, עד כה נראה כי אין ויקיפדים אחרים שהעניין טורד אותם. אמיתי 15:06, 12 באוגוסט 2006 (IDT)
- אני אחכה עוד קצת, אבל אם לא תהיה התנגדות עניינית מחודשת, אבקש להחזיר את הערך לקדמותו. אמיתי 09:56, 18 באוגוסט 2006 (IDT)
- כמו שציינתי "בהאים" לא יכול להשתרש משום שאין לו אדמה להשתרש בה. לפיכך, אין שום סיבה אמיתית להעדיף כתיב שגוי על פני כתיב נכון. מה עוד, שהגימטריה של "בהאא" (9), אשר לה חשיבות במספר אספקטים של הדת, נשמרת בצורת "בהאא" ולא נשמרת בצורה "בהא". אגב, עד כה נראה כי אין ויקיפדים אחרים שהעניין טורד אותם. אמיתי 15:06, 12 באוגוסט 2006 (IDT)
- אמיתי, האמן לי שהמתנתי כדי לראות תגובות, ולא היו. אתה מוזמן לשכנע לכתוב "בהאאים", אבל קשה לי לראות אנשים משתכנעים, מן הסיבה שמדובר במילה שאמורה להיות בעברית, לא בשפה אחרת. במילים אחרות, "בהאים" כבר נתאזרחה בעברית ואינה נחשבת למילה לועזית. במילה עברית הצורה "בהאאים" נראית מוזרה ולא טבעית. אבל, כמו שאמרתי, אתה מוזמן לשכנע ויקיפדים לתמוך בכתיב המקורי של הערך, "בהאאים", ואז נשחזר אותו. אלדד 17:43, 11 באוגוסט 2006 (IDT)
- אמיתי, מדף השיחה הנוכחי עולה בבירור שכרגע רק אתה מעוניין בכתיב "בהאאים". צהוב עולה ואני מעוניינים בכתיב "בהאים", שהוא הכתיב הנוהג (נגיד, הרווח) בעברית. לכן אבקש לא להחזיר את כתיב הערך לקדמותו. כפי שציינתי בדף השיחה, אתה מוזמן לשכנע אותנו להעביר את הכתיב לצורה "בהאאים", ואם יהיה לך רוב - תוכל לשחזרו. כרגע אתה במיעוט. אלדד 10:31, 18 באוגוסט 2006 (IDT)
- שני אנשים מול בן-אדם בקהילה שפעילים בה למעלה מ-100 איש - זה הרוב שאתה מציג? משכנע יותר מכך. עד כה, לא קיבלתי מכם ולא פסיק של הסתייגות מהסיבות שהבאתי ולא שביב של משוב על ההתנגדות שהבעתי לצעד שביצעת. אני חשוב שמשה שרון משכנע יותר. אמיתי 15:01, 19 באוגוסט 2006 (IDT)
- אמיתי, מדף השיחה הנוכחי עולה בבירור שכרגע רק אתה מעוניין בכתיב "בהאאים". צהוב עולה ואני מעוניינים בכתיב "בהאים", שהוא הכתיב הנוהג (נגיד, הרווח) בעברית. לכן אבקש לא להחזיר את כתיב הערך לקדמותו. כפי שציינתי בדף השיחה, אתה מוזמן לשכנע אותנו להעביר את הכתיב לצורה "בהאאים", ואם יהיה לך רוב - תוכל לשחזרו. כרגע אתה במיעוט. אלדד 10:31, 18 באוגוסט 2006 (IDT)
הנה, אנסה לרכז את כל הטיעונים בצורה ברורה יותר, מתוך מטרה לנסות ולשכנע:
המילה העברית היא בהאי, בהאים. בדוק בכל המילונים (נתחיל במילון אבן-שושן, כולל במהדורתו האחרונה, המכילה תוספת של כ-5,000 ערכים); בדוק באנציקלופדיה העברית (גם שם כתוב "בהאים").
הטיעון הבא: מדובר במילה עברית, לא במילה ערבית. אם מדובר על מילה זרה, נגיד, ערבית, אנחנו מתעתקים אותה כמות שהיא: נגיד, אח'לאץ ("נאמנות"), נגיד "ארכאן אל-אסלאם" או "ארכאן אל-איסלאם" ([חמשת או ששת] עמודי האמונה באסלאם). אבל למילים אלה לא נוסיף -ים בגזירת ברבים, כי אלה מילים זרות. כאשר אתה מדבר על המושג "האמונה הבהאית", או על המאמינים ה"בהאים", משמע שאתה מדבר על מילה שהתאזרחה בשפה העברית, וקיבלה על עצמה את חוקי הכתיב וההגייה של השפה העברית. היות שבשפה העברית לא מקובל הצירוף -אא- בתוך מילה, גם במילה "בהאים" ה-א' ה"מיותרת" נשמטת.
כערביסט, ברור לי שהיא צריכה להיות שם בקונטקסט ערבי, אבל באותה מידה ברור לי שבקונטקסט עברי אין לה מקום במילה העברית. כערביסט, הייתי מתעתק אותה "בהאא'י" - אבל רק כאשר אני מתעתק מערבית. כאשר אני כותב בעברית, אני עובר לחוקי הכתיב של העברית, ומשמיט א' אחת.
לבסוף, הטיעון האחרון יהיה דעתם של הוויקיפדים. אמנם שטחתי את טיעוניי לעיל, אבל אתה רשאי לעשות סקר משלך, וכפי שכבר כתבתי, אם תשיג רוב, אין לי בעיה להעביר את המילה לכתיב "בהאאים", "בהאאית" (במילים אחרות, אקבל על עצמי את דעת הרוב, כנהוג אצלנו). אני כבר שאלתי לא מעט אנשים, וכולם מסכימים אתי, ואומרים, קטגורית, ששתי אל"פים ברצף הוא צירוף שאינו מקובל בעברית. אלדד 18:52, 19 באוגוסט 2006 (IDT)
- אלדד: אני מסכים עם המסקנות, רק לא הבנתי למה אתה מנסה לתעתק לפי היותה של המילה עברית או מילה ערבית. הבהא(א) היה בן מיעוט אזרי שנולד בפרס ודבר פרסית. באותה מידה אפשר להגיד שלמרות ששמו נכתב באותיות הדומות לערבית הרי שתעתיק השפה הפרסית לעברית לא חייב לעבוד לפי אותם החוקים. ואולי כדאי להציץ כיצד מאייתים את שמו ושם הדת באזרבייג'אן לפי השתייכותו האתנית? אגב: תעתיק פונטי היה יכול לעזור, בוויקיפדיה באנגלית טורחים לעשות בו שימוש ביותר ערכים, אני תוהה למה בויקיפדיה העברית כמעט ולא רואים אותו. --עירא - שיחה 10:58, 11 באפריל 2009 (IDT)
חומר למחשבה: פתרון פשוט יהיה להוסיף דגש חזק ל 'א' היחידה כדי להעיד על כך שמקורה בשתי 'א' שאוחדו לאחת על מנת לפשט את ההגייה כנהוג המקומות אחרים בעברית גם על אף שבעברית תקנית לא נהוג לשים דגש חזק ב 'א'. (ראו ערך : http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%92%D7%A9_%D7%97%D7%96%D7%A7 ) אנונימי 12 באפריל 2011
היי אני שחר מהתיכון הווירטואלי והרחבתי בפסקה בנוגע לישראל לגבי מגבלות החוק בישראל על המיעוט הבהאי.
- היי שחר. העניין הוא שאין חוק כזה. Shannen - שיחה 10:23, 10 באוקטובר 2019 (IDT)
הבהאים בעולם השלישי
[עריכת קוד מקור]בערך נאמר שעיקר הצלחתה של האמונה הבהאית במערב בשל מסריה האוניברסליים. אולם, לפי נתונם שמופיעים בויקיפדיה האנגלית עיקר הגידול במספר המאמינים הבהאים במאה העשרים היה דווקא באפריקה, הודו, ודרום אמריקה. כמו כן נאמר שם שהקהילה הבהאית הגדולה ביותר , של למעלה ממליון מאמינים, נמצאת בהודו. בקשר לאיראן נאמר שעל אף הרדיפות, באיראן עדיין קיימת, כנראה, הקהילה הבהאית השנייה או השלישית בגודלה בעולם. כדאי שמישהו בעל ידע בתחום יישב סתירה זו ויתקן את הערך במידת הצורך. טל :) 16:23, 17 באוגוסט 2006 (IDT)
היסטוריית הדת - מילה סתומה
[עריכת קוד מקור]מופיע בסעיף המשפט הבא:
כעבור זמן מה שוחרר, התגורר זמנית בבית עבוד בעכו והגיע לבית מבודד ליד הכפר מזרעה מצפון לעכו, כיום בית הבהאג'י, שהוא המקום בו הוא קבור, ומכאן קדושתו של המקום לבהאים. בבית זה אסף את דרשותיו ואגרותיו בשני ספרים - כתאב אלאיקאן (ספר האמונה האמיתית) וכתאב אלקודס (הספר הקדוש).
מהו אותו בית עבוד? אלדד • שיחה 00:34, 2 בדצמבר 2006 (IST)
- בית עבוד נקרא על-שם הסוחר הנוצרי שהיה בעליו ,אשר השכיר אותו לבהאאים, ולבסוף מכר להם אותו. על ההיסטוריה של הבהאאים ניתן ללמוד מספרו המעניין של פרופ' משה שרון. מומלץ בחום. רכס"ב 00:12, 16 ביולי 2007 (IDT)
מידע היסטורי על הבהאיים בישראל
[עריכת קוד מקור]האם אפשר לציין פרטים על ההיסטוריה ההתיישבותית של הבהאיים בישראל ? מי-נהר - שיחה 00:39, 10 ביולי 2008 (IDT)
הבהאים בחיפה
[עריכת קוד מקור]מחקתי את החלק "הבהאים בחיפה" מכיוון שהעובדות שמוזכרות אינן נכונות ואינן מבוססות על אף מקור.
לדוגמא:
- על חבריה נאסר להיות אזרחי ישראל. זאת מכוח הסכם שנוסח בקום המדינה – איזה הסכם?
- הבהאים ראו בהסתייגות את הקמתה של מדינת ישראל – היכן זה מוזכר?
- הבהאים קיבלו ממדינת ישראל סמכויות מדיניות מיוחדות המאפשרות להם להמשיך לנהל את קהילתם כמובלעת בתוך החוק הישראלי – שוב, היכן זה מוזכר? ככל הידוע לי החוק הישראלי חל גם על הבהאים.
- לבהאים הסדרים מיוחדים המבטיחים לשלטונות הקהילה בחיפה סמכויות אכיפה, נהלים ומשמעת נפרדים מאלה שתקפים בין שלטונות ישראל לתיירים רגילים – כנ"ל, מאיפה העובדה הזאה?
- בראש בית הצדק העולמי עומדים ד"ר אלברט לינקולן, וסגנו ג'לאל חתאמי - אלברט לינקולן, וג'לאל חתאמי משרתים באחד ממשרדי הבהאים בישראל אך לא בבית הצדק העולמי. בית הצדק העולמי מורכב מ-9 חברים שנבחרים כל 5 שנים (ראה "הדת הבהאית וכתב הקודש שלה" מאת משה שרון)
- 'מנדט' מיוחד שחל על הדת הבהאית בחיפה – על איזה מנדט מדובר? מה מקורו? היכן הוא מוזכר?
- פטור מתשלום ארנונה על נכסים, צריכת מים נבדלת, וסובסידיות אחרות – האמנם? מה מקור מידע זה?
- הזיקה בין הדת הבהאית לאוריינט ולאסלאם, שמתוכו יצאה, עודנה חזקה יחסית – הדת הבהאית היא דת עצמעית וככך אין לה זיקה מיוחדת לדת מסוימת (ראה "הדת הבהאית וכתב הקודש שלה" מאת משה שרון)
- לפי ספרו של משה שרון על הבהאים בישראל חל איסור אחד והוא הפצת הדת בארץ ולא התרחקות מהחברה החיפאית או הישראלית. רוב הפרטים מציירים את הקהילה הבהאית בארץ ככזאת שבכוונה נמנעת ממגע, מנותקת ושומרת על ריחוק מהחברה הישראלית. מה מקורם של כביכול עובדות אלו?
גם הערת השוליים שהוספה אינה תומכת ואינה מאשרת את מה שנכתב. שלום19 - שיחה 16:32, 26 בספטמבר 2009 (IDT)
- לא מוחקים קטע של 8000 תווים בגלל הערות עריכה. אפשר לערוך את החלקים הבעייתיים ואפשר להציב תבנית עריכה, על מנת שמישהו אחר יעשה את העבודה. מחיקה של כל כך הרבה מידע לא מועילה לערך ולקוראיו. פריץ - שיחה 01:58, 27 בספטמבר 2009 (IDT)
- ערכתי את הקטע אבל הוא עדיין מיותר לחלוטין וניתן להכלילו בפיסקא על הבאהים בישראל. ניתן לשכפל את הפסקא על חיפה לפיסקא על הבאהים בעכו.... האמור בקטע יכול להאמר על כל עיר המשמשת מוקד לעלייה לרגל. Lanqner - שיחה 07:03, 27 בספטמבר 2009 (IST)
- טוב עשית שערכת, הקקטע הערוך טוב יותר מאשר היה הקטע הקודם.
- אבל, כל האמור לא יהיה נכון לגבי עכו כי בעכו אין ספריה, משרדים אן מקומות לינה לעולי הרגל. הם לנים בחיפה ויוצאם לסיור יומי בעכו.
- נושא הבהאים בישראל (בחיפה) לא תואם ערי עלייה לרגל אחרות, כי גרעין הקבע הוא זעיר ורוב הקהילה היא ארעית מלכת אסתר - שיחה 11:15, 27 בספטמבר 2009 (IST)
- אני מסכים, הערך עכשיו נראה הרבה יותר טוב אולם כל המידע נמצע גם בערך המרכז העולמי של הבהאים. האם יש ערך לשכפול האינפורמציה? שלום19 - שיחה 22:27, 27 בספטמבר 2009 (IST)
- אין כמעט כפילות בין הערכים אחד שחושב - שיחה 22:35, 27 בספטמבר 2009 (IST)
- אני מסכים, הערך עכשיו נראה הרבה יותר טוב אולם כל המידע נמצע גם בערך המרכז העולמי של הבהאים. האם יש ערך לשכפול האינפורמציה? שלום19 - שיחה 22:27, 27 בספטמבר 2009 (IST)
- ערכתי את הקטע אבל הוא עדיין מיותר לחלוטין וניתן להכלילו בפיסקא על הבאהים בישראל. ניתן לשכפל את הפסקא על חיפה לפיסקא על הבאהים בעכו.... האמור בקטע יכול להאמר על כל עיר המשמשת מוקד לעלייה לרגל. Lanqner - שיחה 07:03, 27 בספטמבר 2009 (IST)
מציע להוסיף כותרת לפסקה שניה בפרק "עקרונות הדת": לוח השנה הבהאי , וגם לכתוב לזה ערך בפני עצמו. 192.116.88.233 19:56, 20 באוקטובר 2010 (IST)
מה פשר המשפט הזה:
[עריכת קוד מקור]באנציקלופדיה בריטניקה נרשמה הדת הבהאית כדת העצמאית השנייה בגודלה בעולם מתוך הדתות הנפוצות בעולם מה זו דת עצמאית? והאם מבין רשימה הכוללת את הדתות הנפוצות וגם את הדתות הבלתי נפוצות היא במקום אחר מהמקום השני? 173.180.223.27 23:45, 16 באוקטובר 2011 (IST)
הוספת מידע
[עריכת קוד מקור]הוספתי תחת הכותרת "הבהאיים בישראל" קצת מידע לגבי סוג מיעוטם וסוג המאבק שהם מנהלים. ליטל נוזיק - שיחה 20:31, 17 באוקטובר 2015 (IDT)
- כדי להראות שיש בכלל מאבק אתה צרחך להביא מקור. בינתיים מה שכתבת הוא סוג של הסבר סוציולוגי שאין מאחוריו דבר. אינני מסכים עם קביעותיך ולכן מחקתי אותן עד שתביא הוכחה לדבריך. Shannen - שיחה 21:51, 17 באוקטובר 2015 (IDT)
דרוש הסבר
[עריכת קוד מקור]מתוך הערך: "שימוש בשפה עולמית (בעבר אספרנטו וכיום לוז'באן)" - על איזה מקור זה נסמך? למיטב ידיעתי, הבהאים רואים דווקא באנגלית האינטרנטית את השפה העולמית החדשה. אשמח לקבל הבהרה או הפניה למקור. סיון ל - שיחה 11:15, 10 באפריל 2016 (IDT)
מזכ"ל הקהילה הבהאאית
[עריכת קוד מקור]יאיר הנווט, שרבין אינו מזכ"ל הקהילה הבהאאית. את התפקיד הזה ממלא ג'ושוע לינקולן, שהחל את תפקידו בשנת 2013. אנא שנה בהתאם. ואני בטוחה שלשרבין יש איזשהו שם משפחה (; אולי תשאל אותו? סיון ל - שיחה 08:25, 27 במאי 2016 (IDT)
- מההדרכה שקבלתי ממנו באחוזת בהג'י בעכו, הבנתי שני דברים: 1. הוא המזכ"ל של העדה. אם לא העולמית - לפחות בישראל. 2. אין לו שם נוסף... יאיר הנווט - שיחה 15:40, 27 במאי 2016 (IDT)
- הבנת הנשמע בסיור לא באמת יכולה להוות מקור. Shannen - שיחה 07:56, 28 במאי 2016 (IDT)
- שרווין יוסף סתארה הוא סגנו של ד"ר ג'ושוע לינקולן. עכשיו יש לנו גם שם משפחה וגם תפקיד :) סיון ל - שיחה 14:16, 28 במאי 2016 (IDT)
- הבנת הנשמע בסיור לא באמת יכולה להוות מקור. Shannen - שיחה 07:56, 28 במאי 2016 (IDT)
- מההדרכה שקבלתי ממנו באחוזת בהג'י בעכו, הבנתי שני דברים: 1. הוא המזכ"ל של העדה. אם לא העולמית - לפחות בישראל. 2. אין לו שם נוסף... יאיר הנווט - שיחה 15:40, 27 במאי 2016 (IDT)
שהיית הבהאיים בישראל
[עריכת קוד מקור]לפי מה ששמעתי, לבהאי מותר לשהות בהר הכרמל רק במשך שנה בחייו ולכן הם אינם נשארים כדרך קבע. זאת עד אשר יבוא המשיח האוניברסלי. האם יש לזה ביסוס? מישהו יודע מדוע אין תושבי קבע בהאיים? Sokuya - שיחה 05:11, 26 באוגוסט 2016 (IDT)
- אין לזה ביסוס. יש בחיפה בהאים שחיים שנים בישראל. Shannen - שיחה 07:42, 26 באוגוסט 2016 (IDT)
כמה בני דת הבאיים יש בישראל?
[עריכת קוד מקור]מישהו יכול לתת מספק מדוייק? בערך? שבר? שלם? מה אחוזם מתוך האוכלוסייה הערבית? משהו עם ספרות? 109.66.154.183 07:48, 14 בספטמבר 2016 (IDT)
- למה אתה חושב שהם ערבים? Shannen - שיחה 15:45, 14 בספטמבר 2016 (IDT)
- כי הם דוברי ערבית.79.178.198.180
- הקהילה הבהאית הגדול בעולם היא הודית. הם לא ערבים. בארה"ב יש יותר מ-150000 בהאים. הם בוודאי לא ערבים. רוב הכתובים שלהם מופיע בפרסית ואין להם שפה רשמית. Shannen - שיחה 13:03, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- כנראה שלא שמת לב שבכותרת רשומה המילה "בישראל". אולי כן שמת לב, וזה התנגש עם הטענה שלך. 79.178.198.180 17:53, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- גם בישראל הם לא (רק) ערבים. Shannen - שיחה 19:25, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- בישראל אין קהילה בהאית. הבהאים הנמצאים בישראל משתייכים לקהילות שונות מרחבי העולם, והם משמשים בתפקידים שונים תחת חסות בית הצדק העולמי. אין שום סיבה לשייך אותם ל"אוכלוסיה הערבית". סיון ל - שיחה 23:16, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- אם כך אז יש לך אפשרות לספור אותם? אז תוסיפי מה כמותם בישראל בערך- גם אומדן זה טוב. 79.178.198.180 04:14, 20 בספטמבר 2016 (IDT)
- שלום. הקהילה הבהאית בישראל קטנה מאוד. לטענתם יש בעולם פחות מ-6 מיליון נאמנים לדת. אך מבדיקה אחרת מתברר שיש למעלה מ-21 מיליון בעולם. זוהי קהילה בינלאומית, ויש בה גם יהודים, ערבים מכל הדתות, נוצרים, בודהיסטים וכן הלאה... בישראל יש כמה מאות בלבד. הרוב ממוקמים בחיפה ובעכו, על מנת לעבוד במקומות הקדושים לדתם. רובם תושבים זרים שאינם נשארים כאן, הם באים לתקופות קצרות של עד שנה, ולאחר מכן מוחלפים במתנדבים אחרים. העולים לרגל למקומות הקדושים, יש להם אישור להגיע פעם אחת כל שבע שנים. מדי פעם מגיעות קבוצות של מאמינים. ורק המזכירות הכללית של הקהילה מתגוררת בישראל למשך מספר שנים וגם היא מוחלפת. ידוע לי שהמזכיר הכללי האחרון שהה בישראל כתשע שנים ולאחר מכן הוחלף וחזר למדינתו. עתה משעניתי לך על שאלותיך, האם תוכל לומר לנו מהי הסיבה לשאלותיך אלה? בכבוד, רפאל גורי Rafael Guri - שיחה 04:26, 20 בספטמבר 2016 (IDT)
- תודה על האינפורמציה רפאל גורי, נשמח אם תוסיף את זה לערך. 79.178.198.180
- שלום. הקהילה הבהאית בישראל קטנה מאוד. לטענתם יש בעולם פחות מ-6 מיליון נאמנים לדת. אך מבדיקה אחרת מתברר שיש למעלה מ-21 מיליון בעולם. זוהי קהילה בינלאומית, ויש בה גם יהודים, ערבים מכל הדתות, נוצרים, בודהיסטים וכן הלאה... בישראל יש כמה מאות בלבד. הרוב ממוקמים בחיפה ובעכו, על מנת לעבוד במקומות הקדושים לדתם. רובם תושבים זרים שאינם נשארים כאן, הם באים לתקופות קצרות של עד שנה, ולאחר מכן מוחלפים במתנדבים אחרים. העולים לרגל למקומות הקדושים, יש להם אישור להגיע פעם אחת כל שבע שנים. מדי פעם מגיעות קבוצות של מאמינים. ורק המזכירות הכללית של הקהילה מתגוררת בישראל למשך מספר שנים וגם היא מוחלפת. ידוע לי שהמזכיר הכללי האחרון שהה בישראל כתשע שנים ולאחר מכן הוחלף וחזר למדינתו. עתה משעניתי לך על שאלותיך, האם תוכל לומר לנו מהי הסיבה לשאלותיך אלה? בכבוד, רפאל גורי Rafael Guri - שיחה 04:26, 20 בספטמבר 2016 (IDT)
- אם כך אז יש לך אפשרות לספור אותם? אז תוסיפי מה כמותם בישראל בערך- גם אומדן זה טוב. 79.178.198.180 04:14, 20 בספטמבר 2016 (IDT)
- בישראל אין קהילה בהאית. הבהאים הנמצאים בישראל משתייכים לקהילות שונות מרחבי העולם, והם משמשים בתפקידים שונים תחת חסות בית הצדק העולמי. אין שום סיבה לשייך אותם ל"אוכלוסיה הערבית". סיון ל - שיחה 23:16, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- גם בישראל הם לא (רק) ערבים. Shannen - שיחה 19:25, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- כנראה שלא שמת לב שבכותרת רשומה המילה "בישראל". אולי כן שמת לב, וזה התנגש עם הטענה שלך. 79.178.198.180 17:53, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- הקהילה הבהאית הגדול בעולם היא הודית. הם לא ערבים. בארה"ב יש יותר מ-150000 בהאים. הם בוודאי לא ערבים. רוב הכתובים שלהם מופיע בפרסית ואין להם שפה רשמית. Shannen - שיחה 13:03, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- כי הם דוברי ערבית.79.178.198.180
דיווח שאורכב ב-30 באוגוסט 2020
[עריכת קוד מקור]- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
טעיתם כי הבאב הוא היה יד ימינו של השני ההוא
- בסך הכל מה שכתוב בערך על חשיבות הבאב מתאים למה שכתוב באתר הרשמי של הדת. איש השום (Theshumai) - שיחה - מחשבות על ייעול דיונים 13:07, 30 באוגוסט 2020 (IDT)
ל - באב חוכמה ?
[עריכת קוד מקור]”לִמְנוֹת יָמֵינוּ, כֵּן הוֹדַע; ונָבִא, לְבַב חָכְמָה“ (תהלים צ, פסוק יב) ↚ ”לִמְנוֹת יָמֵינוּ, כֵּן הוֹדַע; ונָבִא,ל-בַּבּ חָכְמָה“
בוב 2.1